בערב שנת השמיטה, חבר שלח לי הודעה עם שאלה מעניינת:

'איך זה שמוזיקאי כמוך שגר במושב, לא כתב שיר על שמיטה?'

לא היה לי מה לענות, אבל השאלה הדהדה לי בראש, 

והביאה בסופו של דבר לכתיבת השיר הזה.

אחרי שהמילים נכתבו, הדף הסתובב כמה שבועות
בין הפסנתר לגיטרה,

ולא ידעתי איך אני מלחין את הדבר הזה...

יש כאן סיפור ארוך מאוד, ואיפה הבית, ומה הפזמון? 

עד שאחרי עמל רב - הגיעה הנוסחה המדויקת ללחן...

והשורות שפתרו את הלחן הן 'מה אתה עושה? זה נוגד כל הגיון...'

אני זוכר שהשמעתי את השיר בפעם הראשונה לבן שלי, 

הוא חייך חיוך כזה שכאילו אומר: 'וואלה, זה נס!',

ובאמת אני חושב שלהלחין שיר,
וגם לשמוט את הקרקע ואת החובות זה נס.